Using the off-the-shelf access permissions provided by PLM systems is usually enough to manage your needs for security and division of data.

But when number of users grows, or when a PLM system is implemented across a large organization with a number of sites – It becomes imperative to be able to partition the data and support shared documents, classified projects and groups of users who have access to sections of the data and not all the data.

That said – We also made a conscious decision to stay within the boundaries of the Aras Innovator infrastructure, and extend the security model with the ability to manage “projects” that control access to a subset of documents or parts.
Here’s what we aimed to achieve:
Blog 12 - Group Permissions

We have created objects we call “Projects”.
• Each project may have one or more users or groups related to it
• Each project is assigned a project manager that controls who have access to this project
• Each project can be set as “Classified” (Private) or “Public”. A classified project cannot be seen by anyone that is not a member of this project
• Each user on this project may have “RW” (Read/Write) or “RO” (Read Only) permissions
• RO (Read Only) is defined by checking the appropriate box next to the user that we wish to grant RO access instead of RW access
• Each new Document or Part that is created may be assigned a project by the creator. If no project is assigned then the object is publicly available or otherwise it is governed by the project permissions

Here’s a screenshot of how we define our groups/projects:

Defining permissions for the group

Defining permissions for the group

In my last blog I talked about how to effectively and quickly define, create and find parts created with Aras Innovator and the Nomenclature module we’ve developed at CycleOp.

This time we go further. Really harnessing the power of Aras’s great infrastructure to bring users advanced search capabilities.

The total quick search was requested by so many of our customers. Users requested a way to search across the entire database. Some said they did not remember or know where that data is. It might be in the name of a document, it might be in the description, and it might even be the actual filename attached to a document.

Users also wanted to make searches more approachable and equally important – get rid of the asterisks they had to use at the beginning, the end, or at both ends of the word they were looking for.

We started looking at search solutions from our partners, but they were expensive and you had to install indexing servers and additional layers of data.

Total Quick Search

So we came up with the ‘Total Quick Search’ which embeds all of the above.  There are no servers to install, and no indexing takes place. It is based on generic Aras capabilities, and it searches on anything that is stored in the database, and is defined in our Admin Settings as attributes we want to search on.

Here’s the movie:

And here are the variables we use to define what attributes to search for:
Blog 10 - Variables

For more information – Feel free to contact us at info@cycleop.com

Thanks for reading our blog.
Sagi.

It’s been a while since my last blog post, so you can understand that we at CycleOp have been pretty busy.

But the time has come to show off some of the stuff we’ve been working on. Over the next weeks I’ll publish our latest developments relating to the Aras Innovator PLM.

I decided to start with the supposedly trivial Item Naming problem. When I meet with engineering managers who are managing their parts and BOMs using Excel, and relying on the manual text editing to name their parts, or operation managers who rely on their ERP system to provide the next available item number, they all seem very unhappy.

The item numbers created are meaningless and pointless. Moreover – You can never search by part numbers. Generated part numbers are randomly / sequentially assigned, and add to the confusion of managing parts and BOMs.

Hello my name is

So – We needed a way to help companies easily define, understand and find the parts in their systems. Moreover – Managers wanted to automate their part creation, so that parts are unique, self-explanatory, and “user friendly”.

So we took advantage of an already working solution and migrated it to our Aras Innovator environment.

Here’s a short video I made to show you what our Nomenclature solution is all about:

As you might have also noticed in the movie – we are making use of the properties tab in Aras. It is because of our philosophy is to use vanilla infrastructure and capabilities as much as possible, so that support and future upgrades are easy to perform.

We did however make significant improvements to the properties tab to better support filtered lists, and sorting of lists.

In the process we also expanded our usage of “Admin Settings” so that all of our rules for creating parts are controlled by dynamic settings. You can imagine that we use our Admin Settings in many of our other products.

CycleOp's admin setting

אח, כל הטכנולוגיה החדשה הזו שמאיימת לשגע אותנו ולגרום לנו לרדוף ללא הפסק אחרי הדבר החם הבא…נכון שלפעמים בא פשוט לחזור לימי סיני העליזים ולהתנתק מאינטרנט/טלפונים ניידים/הדבר הגדול הבא ?

אבל, וזה אבל גדול – הטכנולוגיה הצליחה גם לאפשר לנו נגישות גדולה ליותר אפשרויות, ובזול. וככל שעובר הזמן – העלות הופכת זולה יותר ויותר.

כך זה עם טלפונים נייחים, כך קרה גם עם טלפונים ניידים. גם האינטרנט היום זול יותר (ותודה לאל גם מהיר יותר), וביחד קיבלנו שיחות מבוססות IP אשר בחישוב כולל (או בשיחה עם Skype ודומיו) מאפשרות לנו שיחות כמעט בחינם לכל מקום בעולם.

על הדרך גם נזכרתי איך פעם מזמן (טוב נו, לפני עשר שנים) היינו מתקשרים לסוכן הנסיעות שלנו, ומבקשים שיארגן לנו דיל בזול, לחו”ל או למלון בארץ וסומכים על “המילה” שלו, וכמה טוב שהיום בשיטוט זריז ניתן להשוות בין כל הסוכנים בעולם, ולקבל את דילים של הדקה ה- 90 בעשרות אחוזים של הוזלה. זה מזכיר לי שבתהליך הזה אפילו חברות הנסיעות הרוויחו, כיוון שאחד מן הפקטורים שהיו נלקחים בחשבון בטיסות או במלונות הוא כמות הטיסות/מלונות שהחברות לא יצליחו למכור, ואילו היום – כשניתן למלא את כל החוסרים – ניתן להוריד את המחירים בלי לפגוע ברווחיות

דרך-אגב – אני יודע שבימים אלו של מחאת אוהלים והפגנות (שאפילו היא מאורגנת באמצעות הפייסבוק), זה לא רעיון טוב לספר מה עדיין טוב פה, אבל אני מגיע לפואנטה…עוד קצת.

אוהלי המחאה

ביחד עם טכנולוגיה שבא ניתן להשתמש כדי להוזיל בצורה משמעותית את ההוצאות שלנו, הגיעו גם מודלים עסקיים חדשים, המאיימים על המודלים הישנים של תימחור הטכנולוגיה. וכך יצא שנתקלתי במקרה בבלוג הזה מבית Aras על ההבדל הכמעט תהומי בעלויות הרשיונות של המודל הישן והמסורתי הנראה כך:

מודל התמחור המסורתי

לבין מודלים אחרים וביניהם מודל ה- Open Source של Aras הגורס כי המוצר חופשי להורדה ולשימוש באיטרנט וניתן לשלם על תחזוקה שנתית כשצריך. הנה תראו:

מודל קוד פתוח

אני בטח לא הראשון שכותב על זה אבל בכל זאת שווה להעלות את התמיהה שוב – כיצד המודלים והטכנולוגיות החדשות, ובראשן טכנולוגיות “ענן” ישנו את שוק התוכנה, והאם כניסת טכנולוגיות אלו פותחת פתח לתחרות מחודשת. הנקודה שאותי מענין להעלות היא השאלה הנ”ל בהיבט הישראלי שלה. האם מודל עסקי המאפשר לקבל תוכנה בחינם ולשלם על תחזוקה רק כשצריך מתאימה למדינתנו, והאם

להזכירכם – זהו עולם קטן וגלובאלי, וכדאי שננצל את היתרונות העצומים שהעולם הזה מציע לנו עם הטכנולוגיות והמודלים העיסקיים החדשים.

והנה עוד סוכריה אחת לסיום – חברי יוהאן מצרפת עושה דברים נפלאים עם טכנולוגיה – הנה אחד מהם:

בתחילת החודש (יולי 2011) שוחררה הגרסא החדשה של Aras Innovator – גרסא 9.3.0 

Thumbs Up for Aras Innovator 9.3.0

אישית – חיכיתי בכיליון עיניים לגרסא החדשה כיוון שהיא כוללת בתוכה אוסף עצום של יכולות חדשות וחזקות במיוחד.

הבלוג הפעם יחשוף מעט מן היכולות האלו.

נתחיל בסוג חדש של הרשאות –   Team Permissions  – אלו הן הרשאות דינמיות הנבנות לא לפי סוג האובייקט אלא לפי אובייקטים ספציפיים וההרשאה בהן היא דינמית בהתאם לחברי הקבוצה. הרשאות חדשות אלו מאפשרות למדר את חשיפת הסודות העסקיים / כספיים / רעיוניים של החברה מפני עיניים לא רצויות.

סוג נוסף של יכולות הוא בהיבט הגרפי: מעתה ניתן לצרף עד 4 תמונות שילוו את המוצר שלכם כ- Thumbnail המאפשר למשתמשי המוצר לזהות במהירות את הפריט בו הם צופים או עורכים.

כמו-כן נוספו התראות ויזואליות לאובייקטים הנמצאים בתהליך שינוי או לכאלה הכוללים בתוכם קבצים פיזיים.

שופרה המהירות והיכולת לעבד ולהעביר מספר קבצים פיזיים בו-זמנית מן השרת אל תחנת הקצה ובחזרה, ובאופן כללי שופרה מהירות התגובה שהייתה מהירה מאוד גם לפני כן.

חלק מן השיפור במהירות נובע גם מן התמיכה בדפדפן החדש Internet Explorer 9 וזניחת התמיכה בדפדפן הישן – Internet Explorer 6.

תמיכה בדפדפן החדש מבית מיקרוסופט

תמיכה בדפדפן החדש מבית מיקרוסופט

שופרה גם היכולת לבצע השוואה בין גרסאות שונות של עצי המוצר ובין גרסאות Baseline לגרסאות עכשוויות.

עבור מערכות רפואיות שופרה מאוד יכולת המעקב אחרי כל פעולה שבוצעה ע”י המשתמשים כמו-גם מעקב משופר אחרי משתמשים שלא הצליחו להיכנס למערכת (Failed Logins).

אבל אולי השיפור המרכזי בוצע ביכולות של מודול ניהול השינויים (Change Management).

אספר על שלושה שיפורים מרכזיים –

השיפור הראשון מאפשר לבחור אובייקטים עליהם נרצה להריץ תהליכי שינוי, לבחור אילו תהליכי שינוי נריץ עליהם, או לחילופין נוכל לצרף אותם לתהליכי שינוי שכבר יצרנו.

הוסף אובייקטים לתהליך שינוי

שיפור זה מלווה בשני סוגים חדשים של תהליכי שינוי שהוגדרו במערכת – Express ECO ו- Express DCO (Document Change Order). תהליכי שינוי אלו כבר מקפלים בתוכם תכונות נוספות שכבר דיברתי עליהן כמו חלוקת המשימות לקבוצות ושימוש בהרשאות מסוג Team Permissions.

השינוי השני מאפשר לקבל בכל נקודה במהלך ההתקדמות של תהליך השינוי דו”ח מסודר לגבי המשימות שעדיין יש להשלים, ובלעדיהן לא נוכל לקדם את התהליך לשלב הבא.

השינוי המשמעותי ביותר הוא השינוי השלישי – בתהליכי ה- Express החדשים הוכנסו יכולות של Impact Matrix. מסך זה מראה את כל המק”טים שהוספתם לתהליך השינוי, ובנוסף – מזהה ומראה בצורה אוטומטית את כל הבנים ואבות של המק”טים הללו.

עם המסך הזה ניתן להגדיר עבור כל אב ובן – האם נרצה לבצע גם בו שינויים כחלק מתהליך שינוי זה. כל זאת בצורה מיידית ואינטואיבית. יכולת זו מאפשר לנתח את תהליך השינוי בהסתכלות של Top Down או Bottom Up.

יכולות חדשות בתהליכי השינוי ב- Aras

יכולות חדשות בתהליכי השינוי ב- Aras - Impact Matrix

בסיכומו של ענין, אני חושב ש- Aras מוכיחה שהיא קשובה ללקוחותיה – כל אחד ואחד מהשיפורים שדיווחתם עליהם כאן ועוד שיפורים רבים עליהם קצרה היריעה מלספר, בוצעו בעקבות דיון וצורך שעלה מן הלקוחות הקיימים.

אתם מוזמנים להתנסות בעצמכם ביכולות החדשות ע”י הורדה והתקנה של Aras Innovator. פשוט גשו ל- www.Aras.com ונסו בעצמכם – ללא עלויות, ללא מגבלות וללא אותיות קטנות !

שלכם,

שגיא טיקוצקי

סייקלופ בע”מ

קראתי היום בלוג מענין של חברי למקצוע יוס ווסקיל ההולנדי, המתאר את ההתקדמות האיטית של מערכות ה- PLM ככלי מרכזי עבור חברות. הבלוג מדמה את ההתקדמות בתפיסת מערכות PLM כריקוד שבו צועדים 3 צעדים קדימה ושניים אחורה ומתקדמים לאט במיוחד לעבר המטרה.

מהי אם כן הסיבה שמערכות ERP באשר הן הפכו ל”אביזר” חובה בכל חברה, מן הקטנה ביותר ועד חברות Fortune 500 ? מצד שני – מהי הסיבה שמערכות ה- PLM אינן נתפסות ככאלה ?

יוס מתאר את מערכות ה- PLM ככאלו הנמצאות בין מערכות ה- ERP  המשמשות לניהול הייצור, המלאים, המכירות וההזמנות, ובין מערכות ה- CAD אשר בעזרתן מתכננים את המוצרים בכל חברה ייצורית, הנדסית.

זוהי לדבריו הסיבה שמערכות ה- PLM אינן מקבלות את הכבוד הראוי לו.

לדעתי, חשוב לזכור כי מערכות ה- PLM אינן רק אמצעי להעברת מידע בין מערכות התכנון המכאני והחשמלי אל מערכת ה- ERP, אלא מערכת המשמשת כמקור המידע היחיד המשותף למחלקות התכנון, ההנדסה, אבטחת האיכות, התיעוד, הרכש, ניהול הפרויקטים ועוד.

PLM בין ERP, CAD ושאר ירקות

השאלה שקיננה בראשי כשראיתי את הבלוג, היא מה יש לעשות בתחום השיווק והמכירות כדי להסביר את היתרונות הגלומים במערכות PLM, או במילים אחרות – איך לעזאזל משווקים את זה ?

מהו הנשק בו צריך לצייד את איש המכירות בבואו לפגוש את הלקוח ?

 

איש מכירות טיפוסי

איש מכירות טיפוסי

ערך מוסף

מהו הערך המוסך שאיש המכירות ייתן ל- PLM ?

מה אם נראה כי שימוש במקור מידע אחד ויחיד (Single source of truth) חוסך כסף ע”י מניעת הקלדה ידנית, קיצור זמן החיפוש, ומניעת כפילויות של מק”טים ועצי מוצר ?

אם בנוסף לכך נוכל להראות כי שימוש בתהליכי שינוי כחלק ממערכת ה- PLM יעזור לקיצור הזמן, הטירחה והבלאגן שבשימוש במסמכי שינוי ידניים, שליחתם במייל לנמענים והמתנה שקטה לסיומם?

אם גם נוכל להראות כי שליפה של המידע בצורה ממוחשבת ממערכות ה- CAD, עיבודם ושליחתם אל מערכות ה- ERP ללא הקלדה ידנית חוסך טעויות, יצירת מק”טים כפולים, ומייצר שקיפות אל מול המנהלים אז הצלחנו –

שינוי התודעה לשימוש במערכות PLM קיים בד”כ באירגונים גדולים. מהי הדרך לשינוי התודעה באירגונים קטנים ובינוניים אם כך ?

אשמח לשמוע מכם הקוראים.

בברכה,

שגיא טיקוצקי

סייקלופ   CycleOp.com

כמה מכם שמכירים את עולם ה- PLM (ובטח אם אתם מיישמי מערכות PLM) בטח הרמתם גבה למקרא הכותרת, או לחילופין – חשבתם שבנינו מודול חדש לתוכנה.

אבל האמת היא, שלפעמים, כשיש טיפה שקט מהעיסוק היומיומי הרגיל, אני מתפנה לחשוב על  PLM בראיה יותר אסטרטגית. זה כיף לפעמים להביט מלמעלה בעיסוק שלנו ולחשוב על התמונה הגדולה ועל אנשים נוספים שכמעט בלי להרגיש הם חלק מהתהליך שאותו מערכות ה- PLM שלנו מנסות לייעל.



“אז מה היה לנו שם” ? אמר שייקה מהגשש… בוא ונגיע לשורה התחתונה ישר בהתחלה – מערכות PLM מסוגלות לחסוך כסף. נקודה.

איך ? נשתמש בנוסחת בית-הספר  Time = Money וננסה לענות על השאלות הבאות:

כמה זמן אובד בחיפוש אחר הגרסא האחרונה בהחלט של רכיב או מסמך ?

כמה זמן הולך לאיבוד בחיפוש אחר מסמך שנכתב ע”י מהנדס שכבר לא עובד בחברה ?

באיזו מהירות אתם מאתרים את כל הלקוחות שישתמשו בהרכבה שהוחלט להחליף אותה בגרסא חדשה ?

האם ה- ECO שלכם נגמרים ב- 40 ימים במקום ב- 20 ימים ?

האם יש לכם בקרה על החותמים בתהליך שינוי, האם התהליכים שלכם קבועים כך שניתן תמיד להתבונן על התהליכים ככלל ולשפר אותם ?

האם יש לכם כלים לאבחן מי מעכב חתימה בתהליכים ? כמה תהליכים רצים בו-זמנית ? כמה טוב משולבים הספקים / קבלני משנה שלכם בתהליכים וכמה טובה הראות (visibility) שלכם בשיתוף פעולה איתם ?

האם בניית מוצר חדש בחברה מתבססת על מוצרים קיימים ? האם בכל פעם יש צורך לבנות את התהליך מחדש או שבעזרת כלים שונים – פיתוח מוצר חדש הוא דבר של מה בכך ?

האם יש לכם כלי ניהול פרוייקט המאפשרים תהליך מובנה של פיתוח מוצרים חדשים ? האם כלים אלו מאפשרים לכל הארגון לקבל ולעדכן משימות תחת פלטפורמה אחת המקשרת בין משימות, משאבים ו- Deliverables ?

אפשר להבין לבד איך בקלות ניתן לקצר תהליכים, למצוא מהר יותר, לבצע בקרה טובה הרבה יותר וכל זאת במטרה להגיע לשוק עם המוצר שלכם מהר הרבה יותר. מהר מן המתחרים שלכם.

עכשיו אחרי שיכולנו לשים את האצבע על המקומות בהם הזמן בורח לנו מהידיים, והיכולת שלנו לראות את התהליכים בארגון ממעוף הציפור מתגלים כחסרים במקרה הטוב, הייתי רוצה להעלות עוד נקודה ששווה הרבה דינארוס….

מוצרי Open Source נשמעים לפעמים כמו ניסיון לרבע את המעגל. כיצד חברות המציעות את מוצריהן בחינם, מנסות (אבל גם מצליחות) להיות חברות עסקיות מוצלחות וגם להביא לעולם מוצרים נהדרים.

דוגמאות לא חסר – החל מ- Open Office שנכנס כסטנדרט לכל משרדי הממשלה, וכלה בגירסת הלינוקס של RedHat המאפשרת לבצע התקנה ושימוש מלא בחינם.

כך גם Aras Innovator – הנה תוכנת PLM המכילה מכל טוב – ניהול עצי מוצר, ניהול תהליכים, ניהול פרוייקטים, ניהול איכות, ניהול ספקים ויצרנים ועוד ועוד – והכל ללא עלות.

נכון אני משוחד, אבל למה לכם לשמוע לי ? תנסו לבד – גשו ל- Aras.com והורידו את Aras Innovator. בצעו התקנה על אחד מן המחשבים בחברה (אפשר אפילו על XP) ובידקו בעצמכם. אני בטוח שהקונספט קורץ, ואני בטוח עוד יותר שתאהבו גם את המוצר.

אה…ועוד דבר אחרון לסיום – אנשי הכספים והמנכ”לים בטח טרודים בימים אלו בהכנת התקציב לשנת 2011 – מה שלא ייכנס לתקציב ב- 2010, יהיה קשה מאוד להכניס לביצוע ב- 2011.

הראו להם את הבלוג, שתפו אותם ביתרונות של PLM ואנו מצידנו מבטיחים לעשות את הכל כדי לתת לכם  מערכת Open Source PLM איכותית ובמחיר מיוחד לסוף השנה. אנחנו מבטיחים !

שלכם,

שגיא טיקוצקי

סייקלופ בע”מ

האם נכון להטמיע מערכת PLM בכל גודל של חברה ? אני זוכר מערכות ERP לפני, בוא נאמר, 15-20 שנה. מעט מאוד חברות הטמיעו ERP וחברות בסדרי גודל קטן ובינוני היו לחלוטין מרוצים מה- “חשבשבת” שלהם.

Fast Forward להיום – שמתי לב לתופעה הבאה: כל חברה עם 10 עובדים ומעלה מרגישה כמעט חובה להטמיע מערכת ERP. המצב הגיע לידי כך שחברות בסדר גודל בינוני לוקחות החלטה להטמיע SAP או Oracle שמתאימות בקלות למפלצות תעשיתיות דוגמת טויוטה או בואינג.

כך הוא המצב כשאנו בוחנים הטמעת מערכת PLM  באירגונים – האם נכון להטמיע מערכת PLM כשהחברה קטנה וכמות המידע בה יחסית מצומצמת או שעדיף להמתין למצב שבו לא ניתן יותר לשמור קבצים במיקום מרכזי וניהול של גרסאות רכיבים בתוך מסמכי Excel רק מגדיל את ה”ברדק” והופך למשימה בלתי אפשרית ?

כשבאים לחברה מבוססת אשר כמות העובדים ה”מייצרים” בה מידע הוא רב – הטעינה של החומר הקיים לתוך מערכת ה-PLM (מה שקרוי Legacy Data) הוא תהליך מורכב ולפעמים ארוך כמעט כמו זמן בניית המערכת עצמה.

מצד שני – בחברה קטנה וזריזה עם כמות עובדים מצומצמת, וכמות מוצרים מצומצת עוד יותר, נדרשים העובדים ל”ראש גדול” ויכולים לנהל בעצמם (באופן מוגבל כמובן) את הרכיבים, עצי המוצר והגרסאות. בנוסף – בחברות קטנות תהליכי השחרור / השינוי הינם מצומצמים ובעלי אופי דינמי במיוחד כך שניתן לפעמים להמתין עם הטמעת מערכת כזאת עד לרגע שבו הצפי הוא לגדילה ברורה, מגובה בהכנסות חדשות וגיוס עובדים משמעותי.

מניסיוני – אין לי ספק שהטמעת מערכת PLM בחברות בינוניות וגדולות הינה הכרח המציאות. ניהול המידע המיוצר ע”י עשרות אנשים, ואישור מוצרים לרוחב החברה (פיתוח, הנדסה, רכש, כספים וכו’) מחייבת מערכת קבלת החלטות מסודרת המאפשרת גם לעמוד על צווארי הבקבוק ולשים את האצבע על העיכובים, הבעיות ודרכים לשיפורן.

כאן אולי המקום לנסות ולהגדיר מהי חברה גדולה או בינונית. פגשתי כבר חברות עם 100 עובדים ויותר אשר מייצרות מוצר אחד במספר קונפיגורציות וכמות השינויים ההנדסיים במוצר הייתה מזערית כמו גם מספר ספקי המשנה שנבחרו לספק רכיבים עבור המוצר. חברות אלו אינן בהכרח החברות שיפיקו תועלת מיידית מיישום מערכת PLM.

מאידך – פגשתי חברות קטנות יותר עם מספר עובדים מועט אשר בונות פרוייקטים עבור לקוחות (בעיקר לקוחות בתחום הביטחון). כמות הפרוייקטים המנוהלת בכל זמן נתון עלתה על 10, וכל פרוייקט היה עולם ומלואו, עם תכנון מדוקדק, פיתוח מורכב ו- QA קפדני. אלו חברות שבהחלט יפיקו תועלת עצומה מיישום מערכת PLM.

הייתי שמח לדעת מה דעתכם – באיזה שלב נכון לחברה להטמיע מערכת PLM ?

על טעם וריח

Posted: 28/07/2010 in Open Source PLM

על טעם וריח

היום רציתי לכתוב על השיקולים בבחירת מערכת PLM  או מערכות אחרות.

בזמן האחרון יוצא לי להסתובב המון בין לקוחות ולקוחות פוטנציאליים. אני אוהב להתחיל את הפגישה בדרך למטבח אם איזה כוס קפה ושם (אם זו פגישה ראשונה) נוצר הקשר החברי ואפילו בירור צרכים ראשוני.

הייתי אפילו מעז להגיד שזהו החלק האהוב עלי בפגישות היכרות ראשוניות. הצורך להקשיב ולהבין האם יש כימיה בין השותפים לפגישה, והאם הצרכים שלהם מתאימים למוצר ה- PLM אותו חברתנו מפיצה.

יותר ויותר אני למד לגלות כי בכל חברה קיים ייחוד ולעולם לא אמצא חברה שצורכי המחשוב האירגוני שלה זהים לצרכים שצוירו לי על-ידי חברות אחרות. תמיד.

בחברה אחת יספרו לי שמה ש ה כ י  כואב להם הוא הבלגאן וחוסר היכולת למצוא את הגרסאות הנכונות של המסמכים. בחברה אחרת יספרו שנמאס כבר לבצע תהליכי שינוי ידניים שנעצרים, נתקעים ושקשה באמת לעקוב אחרי מי ביצע מה. ובחברה שלישית יספרו לי כי כולם כבר מבינים שאי-אפשר להמשיך ולהתנהל בצורה כזו, וחייבים, פשוט מוכרחים מערכת רצינית יותר מאוסף של קבצי אקסל המנוהלים ידנית.

שונות כזו קיימת גם בין האנשים איתם אני נפגש והתפקידים אותם הם ממלאים.

למשל – אם אני נפגש עם מנהל הפיתוח – יהיה לו חשוב לראות כיצד ניתן לשלב את ניהול הפרויקטים עם תהליכי השינוי וסבב החתימות. אם אפגש אם מנהל ההנדסה או מנהל התפעול (אלו בעצם תפקידים חופפים בהרבה מקרים) יהיה חשוב להם תמיד לראות את הקישור למערכות ה- ERP וכיצד מנהלים עצי מוצר. ואם אפגש עם המנכ”ל תמיד תצוף שאלת מיליון הדולר – כמה זה עולה….

אני חייב לאמר שזהו הרגע בו אני ממש אוהב את העבודה שלי. הצורך להקשיב ולהבין את מכלול האתגרים העומדים בפני החברה והבעיות מולן הן ניצבים עם הכלים הקיימים, יוצרים צורך למצוא פתרונות ייחודיים לכל אחד מן הצרכים השונים שעולים בשיחה – מאתגרים אותי ומכניסים הרבה ענין ומחשבה.

המסקנות בסופו של יום ליישום מערכת PLM  באירגון כפי שאני רואה אותן הן:

  • חשוב לחברה המחפשת להטמיע פתרון ארגוני כמו PLM  להסתכל מעבר לעלות המיידית של המוצר אבל תמיד לשמור בראש מהו ה- ROI (Return on Investment) אשר הטמעת המערכת תדרוש.
  • חשוב לשלב בתהליך הבחירה את כל הגורמים הרלוונטיים. במקרה של PLM חשוב לשלב בתהליך נציג ממח’ הפיתוח, כמו גם מח’ ההנדסה (או התפעול אם יש), ומח’ בדיקות האיכות. הייתי גם שוקל לשלב גורמים נוספים כמו הרכש, האחראי על התקינה (RoHS, IEEE, GREEN, FDA וכד’) ומנהל ה- IT.
  • ביחרו מערכת עם יכולות הרחבה וגמישות (עד כמה שניתן). לעולם לא תוכלו לשער איך תגדל או תשתנה החברה שלכם עוד 5 או 10 שנים.
  • שימרו על ראש פתוח ראש פתוח

ואל תפסלו גם מערכות קטנות יותר או ידועות פחות. לא תמיד יש צורך להוציא עשרות או מאות אלפי דולרים למערכת אירגונית

שגיא טיקוצקי

סייקלופ בע”מ

עד לפני כעשור, נדמה היה שחברות בסדר גודל קטן ובינוני היו “מצליחות להסתדר” עם כל הכרוך בפיתוח והגעה לייצור של מוצרים.

המוצרים היו פשוטים יותר, פחות דגש הושם על עיצוב, רוב הרכיבים יוצרו והורכבו במפעלי החברה, וכלי התכנון מלכתחילה ייצרו שרטוטי דו-מימד פשוטים מהם ניתן היה להרכיב את המוצרים.
מה שקרה ב-10-20 השנים האחרונות לא הותיר הרבה אפשרויות למשחק – העולם נהיה גלובאלי, רוב הרכיבים כבר לא יוצרו באותו מפעל, מתכננים עובדים כמעט בצורה גורפת מול תוכנות תלת-מימד. המוצרים הפכו מורכבים הרבה יותר, התחרות גדלה מאוד (הסינים אלופים בהעתקות…) והרווחיות קטנה או גדלה משמעותית בהתאם למהירות שבה החברה שלך הגיע עם המוצר לשוק.

כדי להבין האם החברה שלכם בשלה ליישום מערכות PLM חשבתי על שלושת הדברים ההכרחיים כדי ש-“יהיה מאיפה להתחיל”:
צורך – כבר כתבתי בראשית המאמר – קשה שלא להבין את הצורך – כמות המידע הוא עצום – (סמנו בעיגול את מקורות המידע שבהם אתם משתמשים) תיב”ם מכאני, תיב”ם אלקטרוני, טבלאות אקסל, מסמכי וורד, ספסיפיקציות PDF, Route Cards, סטנדרטים שונים (RoHS, Green, ISO ועוד), תמונות, סרטים ועוד.
בנוסף הצורך לנהל גרסאות לרוב הרכיבים, קשרים ליצרנים, ספקים, מסמכים וניהול עץ מוצר יוצרים משימה שכמעט בלתי אפשרי להשתלט עליה על-ידי כלים ידניים.
בין אם ההבנה כי חייבים כלי ניהול מתאים מתחילה ברמת הניהול הבכיר ומחלחלת למטה, ובין אם הדרישה לכלי שיעשה סדר בבלאגן מגיעה מן השטח – זוהי כבר התחלה טובה.

התגייסות / רצון – מעבר לצורך – הטמעת מוצר PLM עובדת כמו הטמעה של מערכת ERP – אני מתכוון לכך שמערכות אלו אינן “בבעלות” מחלקה אחת או אחרת באירגון, אלא זהו כלי חובק אירגון אשר מרבית העובדים בארגון יעבדו מולו או לפחות ישאבו ממנו מידע.
אם ישנם חלקים בארגון אשר מתנגדים ליישום מערכת PLM מסיבות שונות, ואפילו אם ההנהלה היא זו שדוחפת ליישום מערכת שתעשה קצת סדר – יקשה על החברה להטמיע את המערכת.
יש דרכים שונות בהן מערכת PLM עוזרת למשתמשים (גם אלו המתנגדים) – ויש למצוא את הדרכים ע”מ להעביר את המסר.
לדוגמא – זמן החיפוש אחר מסמכים ומק”טים מתקצר, הבלבול וחוסר הוודאות באשר לגרסא ספציפית אותה מחפשים נעלמים ובנוסף – הממשק הגרפי המאפשר לראות את כל החומר הרלוונטי במערכת אחת – מקל על ההבנה של – “איך הסתדרנו קודם…”

משאבים – בסופו של יום – מנהלים מסתכלים על שורת הרווח, ובדיוק כמו בהטמעה של מערכות ERP או CRM – שורת הרווח אינה טמונה ביום שאחרי יישום המערכת אלא שנים רבות קדימה.

היכולת לסיים תהליכי שינוי בימים בודדים במקום שבועות, המעקב הבלתי מתפשר אחר גרסאות, החיבור האוטומטי לניהול הפרוייקטים או למסמכים הרלוונטיים חוסכים זמן, ו- זמן הוא כסף.
המשאבים השונים אינם בהכרח כספיים – יש צורך באחראי פרוייקט שיידע להגדיר ביחד עם החברה המטמיעה את צורכי הארגון, יש צורך במשאבים פיזיים – שרתי מחשב, בסיסי נתונים ואת עזרת אנשי ה- IT וכמובן גם משאבים כספיים כגון עלות ההטמעה, הרשיונות (אם צריך) או עלות התחזוקה השנתית.
לפיכך – חברה המסוגלת להביט קדימה אל העתיד ולהציב לעצמה יעדי גדילה שאפתניים – תגייס את המשאבים הדרושים ליישום המערכת בטווח המיידי בציפייה אל העתיד.

וקדימה לעבודה !

שגיא טיקוצקי